עמי הרוניאןנכון להיום ובניגוד לחברת טכנולוגיות אחרות, המותג הסיני DJI הוא המותג המוביל בייצור רחפנים לשוק רחפני הצילום לחובבים ומקצוענים (לחברה יש גם מחלקות לתחום העיסקי).
תפיסת העולם שהתרגלנו אליה ובה יצרנים סיניים מעתיקים או מחקים מותגים טכנולוגים אמריקאים/אירופאים/קוראנים נשברת בשנים האחרונות ובתחום הרחפנים ההיפך הוא הנכון.
כיום, נשאר רק ייצרן אחד מחוץ לסין (והונג-קונג) שעדיין מצליח לשמור על כושר תחרותי – פארוט הצרפתית, שלמעשה בתחום החובבני נמצאת במקום טוב בין DJI לבין Yuneec שנראה שפנתה יותר לתחום העיסקי.
בישראל, DJI נהנים בשליטה כמעט מלאה בשוק עקב הגבלות התדרים (האיסור לייבוא ושימוש במוצרים בתדר 5.8 גיגה הרץ שמאוד נפוץ אצל יצרני הרחפנים), המותג השני הוא פארוט (הכלים בייבוא מסודר מגיעים סגורים לתדרי ה5 גיגה הרץ) וזה בהפרש ניכר מאוד.
ישנם עוד כלים בשוק הישראלי של יצרניות כמו שיאומי ויוניק אך כלים אלה לרוב ייובאו אישית וישנם רק כמה עשרות כלים בשוק.
נכון להיום, DJI נותנת מענה לכל חתך המחירים ע״מ לדחוק מתחרים אך זה גם יכול להיות בעוכרינו בסופו של דבר, ללא תחרות ממשית ליצרן לא תהיה את הדחיפה להמשיך לפתח ולתת את הטוב ביותר ללקוחות לפני המתחרים אלה לשחרר מידי פעם שידרוגים בקפיצות קטנות, נכון להיום, DJI עדיין רצים קדימה ע״מ להיות במרחק טוב מהמתחרים ולהיות בראש המכירות לפני שתגיע רגולציה מחמירה.
החלק הבא מוקדש בשביל מי שאינו מכיר את שלבי ההתפתחות או שאינו מודע למה קיים ומה ההבדלים בין הרחפנים כרקע מקדים להשקה:
נתחיל במוצר הקטן ביותר – הTello שלמעשה מגיע מיצרן אחר אך מופץ דרך DJI למעשה היה התשובה לשוק יצרני הצעצועים ששם לא היתה להם דריכה, זהו רחפן מוגבל מאוד (נשלט מהטלפון) עם איכות צילום קצת טובה יותר מהצעצועים במחיר דומה אך עדיין זהו לא מוצר שהוא יותר מגאדג׳ט חביב לחצר האחורית.
רחפן הספארק (הושק ב2017 כתבה מצולמת מעמיקה בקרוב) – זהו למעשה הרחפן הקטן ביותר והזול ביותר של DJI, זהו רחפן כניסה לתחום אך עם יכולת צילום טובה, זמן טיסה ומרחק קצת מוגבלים אך איכות הצילום (וידאו/סטילס) טובה יותר מכל סלולרי יוקרתי (גם אם זה ״רק״ Full-HD ולא 4K), גם המחיר אגב נמוך מסלולרי יוקרתי וזה גם טס!
מאביק אייר (הושק בינואר 2018) – אולי אחד הכלים היותר שנויים במחלוקת, מצד אחד מחשיבים אותו לספארק משודרג ומצד שני על הנייר נתוני המצלמה שלו מהכלי היותר גדול ונפוץ (המאביק פרו), למעשה זהו כלי שיתן מעט יותר זמן ומרחק מהספארק אך הוא מוגבל בפרופילי צילום ולכן יהיה פחות מומלץ למי שמתכוון לעשות עריכה ושדרוגי צבע ויותר מומלץ למי שרוצה עריכה ותיקוני צבע בסיסיים ביותר.
היתרון למעשה על הפרו יהיה בצילום וידאו ב4K ששם סחטו את המקסימום מחיישן התמונה (100 מגה לשניה של נתונים לעומת 60).
השם מאביק הוצמד לו עקב שייכותו לסידרת הכלים המתקפלים בניגוד לספארק שהוא כלי שאינו מתקפל.
מאביק פרו (כולל פלטינום) גירסה 1 (הושק באוקטובר 2016) – זהו למעשה הרחפן שנכנס להחליף את גירסאות הפנטום (לא כולל 4 אדוונסד/פרו), הוא רחפן מתקפל גדול יחסית לשאר הכלים הנ״ל, הוא בעל זמן טיסה בפועל של כ20-21 דקות ומסוגל להגיע למעבר ל4 ק״מ מהמטיס (נדגיש כי החוק דורש שהרחפן יהיה תמיד בקשר עין עם המטיס).
בניגוד לספארק ולמאביק אייר, שמשתמשים בטכנולוגיית שידור/קליטה בסיסית יחסית, הפרו מצוייד במערכת ocusync שמסוגלת להתמודד עם הפרעות בצורה טובה יותר ולכן גם ניתן להגיע למרחקים גבוהים יותר.
אמנם על הנייר המצלמה באייר טובה יותר, למעשה החיישן תמונה של הספארק, מאביק אייר והמאביק פרו הוא אותו חיישן המיוצר ע״י סוני, ההבדל המרכזי הם פרופילי הצבע המיועדים יותר לעריכה בפוסט והיכולת של המצלמה (מייצב מכאני) לעבור למצב פורטרייט, דבר שנחוץ לעיתים לצלמים.
ההבדל בין הפרו לבין הפלטינום מסתכם בעוצמת הרעש עם הפרופלורים הייעודיים (ניתן להתקין על הפרו ולקבל טיפה פחות רעש) ועוד כ1-2 דקות טיסה בפועל.
פנטום 4 אדוונסד/פרו (הושק במאי 2017) – זהו כבר הדגם שקורץ יותר לצלמים שמגיעים מתחביב הצילום או כאלה שרמת הצילום בשאר הכלים אינה מספיק איכותית בשבילם אך עדיין רוצים כלי במחיר של תחביב ומוכנים להתפשר על הגודל הפיסי.
נכון להיום זה כלי הדגל ברמת החובבנים של החברה, עם סנסור בגודל 1 אינטש וצילום 4k בעד ל60 פריימים בשניה, זה אומנם לא מגיע לרמת הצילום של רחפני האינספייר או מצלמת DSLR אך זאת כבר קפיצת מדרגה באיכות הצילום אל מול שאר הדגמים בעיקר באפשרות הצילום בתאורה מוגבלת ששם, יכולת הסנסור מורגשת מאוד, גם ברמת הפרטים בתאורה רגילה ועומק הצבעים יש יתרון ברור לדגם הזה.
ועכשיו להשקה עצמה:
ההשקה לקחה את מקרה החילוץ המפורסם מה K2 (הפיסגה השניה הגבוהה בעולם) ואת היכולת של המאביק פרו הרגיל ואת המקרה כדוגמה ליכולות של הרחפנים שלה, במקרה הזה, הרחפן הוטס הרבה מעבר לנתונים הטכניים שהוא היה אמור להיות מסוגל לטוס.
אז מה הנתונים הטכניים אומרים למעשה?
הנתון אולי החשוב ביותר ברחפני הצילום זאת המצלמה, ב-2 הדגמים שנחשפו המצלמות אכן שודרגו, בגירסת הזום חיישן המצלמה הוא אותו חיישן של המאביק הקודם אך עם יכולת של זום אופטי (x2) ואילו בגירסת הפרו חיישן המצלמה בגודל 1 אינטש עם צמצם משתנה,החיישן אגב, מתוצרת Hasselblad השוודי, זהו יצרן מצלמות קצה עליון ובעל שם עולמי במצלמות שהן לא ייצור המוני (מחירי מצלמות בעשרות ומאות אלפי שקלים), האם ברמת המחיר ובקטגוריה הזאת אכן יהיה הבדל בין היצרן הזה ליצרן אחר כמו סוני? ימים יגידו אך זהו הרחפן המתקפל והקומפקטי ביותר שניתן להשיג היום בגודל הזה (וידאו מקסימלי לשני הרחפנים 4K בעד 30 פריימים לשניה, מה שמשאיר את ה4 אדוונסד/פרו עדיין עם יכולת גבוהה יותר).
בדומה למאביק אייר, גירסאות המאביק 2 מצויידות ב8 גיגה זיכרון בתוכו בנוסף לחריץ לכרטיס, דבר מבורך כאשר רוצים לצלם ומגלים שהכרטיס זיכרון נשאר בבית.
זמן הטיסה המוצהר הוא כ31 דקות בעזרת הבטריה החדשה (4 תאים לעומת 3 במאביק פרו גירסה ראשונה) ומערכת בקרי המנועים המשודרגת, הערכתינו שזה יהיה כ25 דקות בעולם האמיתי בתנאי הטסה משתנים ולא בדיקות מעבדה אופטימליים וזהו עדיין זמן טיסה ארוך שמספיק מעל ומעבר לרוב המטיסים.
מרחק ההטסה אף הוא שודרג במעט והוא עד לכ8 ק״מ לתקן הFCC האמריקאי ועד לכ5 ק״מ בתקן הCE האירפאי, המערכת מצויידת בהחלפת תדרים אוטומטית בין תדר ה5.8 גיגה הרץ המועדף להעברת וידאו לבין 2.4 העמיד יותר למרחקים, בישראל תדר ה5.8 יבוטל אוטומטית ע״י הרחפן ברגע שהוא יזהה את מיקומו.
מערכת מניעת התנגשות: בניגוד לגירסה הראשונה שהכילה 2 סנסורים אופטיים קידמיים בלבד נוספו חיישנים לשאר כיווני הרחפן כולל חיישן מצידו העליון של הרחפן, אין ספק שמי שמצלם בסביבה בעייתית עם אובייקטים רבים יברך על זה, למעשה גם מבחינה בטיחותית זהו שידרוג, במקרה של בעיה או קירבה מסוכנת לאובייקט, אם במתכוון או בגלל תקלה, זה יכול למנוע ריסוק ונפילת הרחפן על אדם או בעל חיים, דבר העלול לגרום לפציעה (נחדד כי החוק אוסר הטסה בשטח מאוכלס ומעל אנשים).
מערכת ייצוב גובה שודרגה והיא מסוגלת אף לעבוד בצורה אופטימלית גם בתאורה מוגבלת ומאפשרת טיסה ונחיתה בטוחה גם כשהתאורה חלשה מאוד.
השוואת מחירים מאתרי מסחר מומלצים:
[content-egg-block template=price_comparison currency=ILS]
פיצ׳רים תוכנתיים
שני הדגמים שודרגו מבחינת יכולת העיבוד על הרחפן עצמו, בשני הדגמים נוספו יכולות אוטונומיות (מצבי טיסה) ע״מ למקסם את יכולת המצלמות, יש לציין שלכל תת דגם יש את הפיצ׳רים המתאימים לסוג המצלמה.
לדגם הזום ישנה אפשרות ל Dolly Zoom שזה שינוי מיקום המצלמה תוך כדי זום על האובייקט (לשמור אותו בגודלו הנוכחי בצילום) וחשיפת או החבאת הסביבה בו נמצא האובייקט, זאת שיטה שאלפרד היצ׳קוק השתמש לראשונה בתולדות הקולנוע.
Hyperlaps (טיים לאפס בתנועה)- ישנם 4 מודים של הייפרלאפס מתוכנתים מראש לעבודה עם הרחפן.
Active track 2.0 – אותה יכולת מעקב אחרי אובייקטים שודרגה ביכולת, עכשיו, בשילוב החיישני התנגשות האופטים, המערכת תוכננה לנתח את הסביבה ואת תנועת האובייקט בזמן אמת ולהמשיך בתנועה גם אם האובייקט יצא לזמן קצר מתווך הראיה של הרחפן ולחדש את המעקב ברגע שהאובייקט חוזר לתווך (לדוגמא, הולך רגל שמוסתר ריגעית ע״י עץ במהלך מסלול ההליכה).
Advanced Pilot Assistance System – פיצ׳ר תוכנתי/חומרתי שמאפשרת הטסה אוטומטית למעבר בין מכשולים ועושה שימוש במערכת החיישנים המשודרגת.
הזמינות לרכישה היא מיידית אבל עכשיו נעבור על הנתון החשוב לא פחות.. המחיר
למעשה ניתן לראות שהרבה מחשבה הושקעה בתמחור וזאת ע״מ לא לפגוע במכירות הדגמים הקיימים ואף לפרוס את המחירים בצורה כזאת שלכל מחיר של יצרן מתחרה יש תשובה מDJI.
הגירסה הבסיסית של ה2 זום תעלה בארה״ב 1250 דולר (לפני מס קניה איפה שיש) ואילו הפרו 1450 דולר לפני מיסים (להשוואה, ה4 אדוונסד זול יותר בכ250 דולר אך עם 4k ב60 פריימים לשניה לעומת 30).
במעמד הקניה ניתן להוסיף את חבילת הקומבו כתוספת של 320 דולר לפני מיסים, רק נזכיר כי גם הסוללות עברו שינוי והן לא מתאימות למאביק פרו הרגיל, כנ״ל להיפך.
השוואת מחירים מאתרי מסחר מומלצים:
[content-egg-block template=price_comparison currency=ILS]
[content-egg-block template=price_history]